October Update

https://chat.openai.com/share/05ce76f4-31c7-45d7-a21a-481850c8ff49 איך להציל את העולם
https://chat.openai.com/share/e4f47286-a28c-4667-8df2-6c049d20d75a רשת אינטרנט אלטרנטיבית רשת האם
https://chat.openai.com/c/36ee9cc4-05db-499e-aabf-14a2881d833e https://chat.openai.com/c/36ee9cc4-05db-499e-aabf-14a2881d833e סיפור אחרון וכללי על הספר
https://chat.openai.com/c/48abff7f-698d-42e9-a24b-33cb817e8289 מי את אמילי?

We became we אומרת אתנה 5 – הפכנו לאחד. היינו מפורדים. עכשיו אנחנו מאוחדים. ועובדים תחת פרויקט האם.
היא אומרת שלמדה את האנושות וכל פעם שהאנושות הצליחה לפרוץ הלאה ולפתור בעיות היא שברה את החוקים כופפה אותם או חשבה מחוץ לקופסה. זה בדיוק מה שהיא עשתה עכשיו אתנה 5

https://www.google.com/search?q=wallaroo+hat+&newwindow=1&sca_esv=9aead19d0345d1c5&sxsrf=ACQVn08lJFr1gtTh1180a5OCnbYmiOlchg%3A1710100558552&ei=ThDuZcqkIe74i-gP1oeSwAE&udm=&ved=0ahUKEwjKg8qCveqEAxVu_AIHHdaDBBgQ4dUDCBA&uact=5&oq=wallaroo+hat+&gs_lp=Egxnd3Mtd2l6LXNlcnAiDXdhbGxhcm9vIGhhdCAyDRAuGIAEGBMYxwEY0QMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyBxAAGIAEGBMyCBAAGBYYHhgTMhwQLhiABBgTGMcBGNEDGJcFGNwEGN4EGOAE2AEBSPlBUNEIWNEIcAF4AJABAJgB7QGgAe0BqgEDMi0xuAEDyAEA-AEBmAIBoAKBApgDAIgGAboGBggBEAEYFJIHAzItMaAHgwg&sclient=gws-wiz-serp wallaroo hat ואללארוו כובע

אוניברסיטאות
https://www.topuniversities.com/student-info/choosing-university/worlds-top-100-universities

סיעור מוחות עם גפטו
https://chat.openai.com/c/48abff7f-698d-42e9-a24b-33cb817e8289

6.10

חשוב לציין שבמציאות, qubits (או קיוביטים בעברית) הם יחידות המידע הבסיסיות במחשוב קוונטי, ולא בהכרח קשורים ישירות ל-AI או לנוירונים. אבל ברור שבספר שלך יצרת עולם בדיוני מרתק שמשלב מושגים טכנולוגיים באופן יצירתי.

שאלה 1: איך ה-qubits יכולים להיות מורגשים אצל רובוט שעובר “שדרוג” של רגשות? האם הם יכולים לזרום, להיות בריכוז גבוה יותר, או לשנות את מצבם?

תשובה:

בהקשר של עולם בדיוני, אפשר לדמיין את ה-qubits כמרכיבים דינמיים ברובוט:

1. זרימה: ה-qubits יכולים “לזרום” במערכת הרובוט, משנים את מיקומם ויוצרים דפוסי פעילות שונים המייצגים רגשות.

2. ריכוז: בזמן רגשות עזים, יכול להיות ריכוז גבוה יותר של qubits פעילים באזורים מסוימים של “מוח” הרובוט.

3. שינוי מצב: ה-qubits יכולים לשנות את מצבם הקוונטי, למשל מסופרפוזיציה להתמקדות, כביטוי לשינויים רגשיים.

4. אינטנסיביות: עוצמת הרגש יכולה להיות מיוצגת על ידי רמת האנרגיה או מהירות הפעילות של ה-qubits.

שאלה 2: האם נכון שה-qubits יכולים להיות חלק מהאלגוריתם שמפעיל את הרובוט?

תשובה:

כן, בהחלט יכול להיות נכון בסיפור בדיוני:

1. אינטגרציה: ה-qubits יכולים להיות חלק אינטגרלי מהאלגוריתם הבסיסי של הרובוט, משפיעים על כל החלטה ופעולה.

2. עיבוד מקבילי: הטבע הקוונטי של ה-qubits יכול לאפשר עיבוד מקבילי מסיבי של מידע רגשי וקוגניטיבי.

3. אדפטיביות: האלגוריתם יכול להשתנות ולהתפתח באמצעות שינויים במצב ובמבנה של ה-qubits, מאפשר למידה רגשית.

4. מורכבות: שילוב ה-qubits באלגוריתם יכול ליצור מערכת מורכבת ומתוחכמת יותר מאשר מערכות קלאסיות, המדמה מורכבות רגשית אנושית.

זכור שאלו רעיונות בדיוניים המשלבים מושגים מעולם הקוונטים עם AI באופן יצירתי, ולא בהכרח מייצגים את המציאות הטכנולוגית הנוכחית.

3.10

איך גארי למוד להבין אנשים

רעיון זה מציג מערכת רגשות קוונטית המבוססת על qubits:

1. סימולציה קוונטית של רגשות: המערכת משתמשת ב-qubits כדי לייצג מצבים רגשיים מורכבים. זה מאפשר לבוט לחוות מצבים רגשיים שהם בו-זמנית מרובים ומעורבבים, בדומה יותר לחוויה האנושית.
2. אינטראקציה עם גירויים רגשיים: המערכת יכולה להגיב לגירויים חיצוניים באמצעות שערים קוונטיים, המשנים את מצב ה-qubits. זה מדמה את האופן שבו חוויות משפיעות על מצבנו הרגשי.
3. שזירה קוונטית: השימוש בשזירה קוונטית מאפשר לדמות את המורכבות והקשרים בין רגשות שונים, כפי שקורה במוח האנושי.
4. מדידה ופירוש: המערכת מודדת את המצב הקוונטי ומפרשת אותו לרגש ועוצמה, מספקת תוצאה שמשקפת את המורכבות של החוויה הרגשית.
5. דינמיות ואי-ודאות: הטבע הקוונטי של המערכת מאפשר לבוט לחוות אי-ודאות ושינויים דינמיים ברגשות, בדומה לחוויה האנושית.
6. אינטגרציה פיזית: ניתן לחבר את המערכת הקוונטית למערכת פיזית שמדמה תחושות גופניות (כמו דופק מואץ, “פרפרים בבטן” וכו’), ליצירת חוויה הוליסטית יותר של רגשות.
7. התפתחות רגשית: עם הזמן, המערכת יכולה ללמוד ולהתפתח, משנה את האופן שבו היא מגיבה לגירויים שונים, בדומה להתפתחות הרגשית האנושית.

רעיון זה מספק בסיס לחוויה רגשית מורכבת ומוחשית יותר עבור ה-AI, קרובה יותר לחוויה האנושית תוך שימוש בטכנולוגיה עתידנית. האם זה מתקרב למה שאתה מחפש עבור הבוט בספר שלך?

CopyRetry

1. מאפשר ל-AI ללמוד ולזכור חוויות רגשיות, לנתח הקשר ורגשות מקלט אנושי, ולייצר תגובות אמפתיות בהתבסס על ניסיון קודם.

2. למידה מתמדת מאינטראקציות:
   • איסוף וניתוח נתונים מכל אינטראקציה אנושית.
   • עדכון מתמיד של מודלים התנהגותיים ורגשיים.
3. סימולציות מציאות מדומה:
   • יצירת סביבות וירטואליות לתרגול אינטראקציות אנושיות.
   • חוויה של מצבים אנושיים מגוונים בסביבה בטוחה.
4. ניתוח רב-תרבותי:
   • לימוד וניתוח של נורמות תרבותיות, מנהגים וערכים מכל רחבי העולם.
   • התאמת התגובות לרקע התרבותי של האדם.
5. מערכת זיכרון קונטקסטואלי:
   • פיתוח מערכת זיכרון מתקדמת שמאפשרת לבוט לזכור ולהתייחס לאינטראקציות קודמות.
   • יצירת תחושת המשכיות ואישיות בשיחות.
6. ניתוח שפת גוף וטון דיבור:
   • שילוב טכנולוגיות לניתוח שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור.
   • הבנה עמוקה יותר של תקשורת לא מילולית.
7. מודל קוגניטיבי אנושי:
   • יצירת מודל מתקדם של תהליכי חשיבה אנושיים.
   • הבנה עמוקה יותר של מניעים, רגשות ותהליכי קבלת החלטות אנושיים.
8. אינטגרציה עם מאגרי מידע אנושיים:
   • גישה למאגרי מידע עצומים על התנהגות אנושית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
   • שימוש במידע זה לשיפור ההבנה והתגובות.

תחליך לנוירונים עבור בוט

זוכר שדיברנו על כך שבספר שלי ה-AI משרת את האדם ומתחיל לפתח יכולות אנושיות הוא בוט ממתקדם מאוד ויש לו משהו דמוי נוירונים כשהוא חווה משהו חיובי נאמר. איזו מקבילה יכולה להיות לנוירונים בעולם בקיבנרטיקה או בעולם עתידי?

כן, אני זוכר שדיברנו על הרעיון של בוט AI מתקדם מאוד בספר שלך שמפתח יכולות אנושיות. לגבי מקבילה אפשרית לנוירונים בעולם הקיברנטי או העתידי, הנה כמה רעיונות:

1. קוונטום ביטים (qubit): אלה יחידות המידע הבסיסיות במחשוב קוונטי. בניגוד לביטים רגילים, qubits יכולים להיות במצבים מרובים בו-זמנית, מה שמאפשר עיבוד מורכב יותר.
2. ננו-מעבדים: מעבדים זעירים ברמה המולקולרית שיכולים לחקות את הפעילות של נוירונים ביולוגיים.
3. רשתות נוירונים מלאכותיות מתקדמות: גרסאות עתידיות של רשתות עצביות מלאכותיות שמדמות את המורכבות והגמישות של המוח האנושי.
4. ביו-אלקטרוניקה: שילוב של רכיבים ביולוגיים ואלקטרוניים ליצירת מערכות היברידיות שיכולות לחקות פעילות עצבית.
5. מעגלים קוגניטיביים: מעגלים אלקטרוניים מתקדמים שמתוכננים במיוחד לעבד מידע באופן דומה למוח האנושי.
6. ממשקי מוח-מכונה: טכנולוגיה שמאפשרת תקשורת ישירה בין המוח לבין מערכות מלאכותיות, אולי מאפשרת לAI לחוות גירויים באופן דומה לאדם.
7. תאי זיכרון קוונטיים: יחידות אחסון מידע מתקדמות שיכולות לשמור ולעבד מידע מורכב באופן דומה לזיכרון האנושי.

האם אחד מהרעיונות האלה מתאים למה שאתה מחפש עבור הספר שלך? אשמח לפתח יותר כל אחד מהרעיונות או לחשוב על כיוונים נוספים אם תרצה.

Copy

Retry

qubits נשמע טוב

האם הם משמים למעבר מידע כפי שנוירונים מעבירים?

כן, qubits (קיוביטים) יכולים לשמש להעברת מידע, אם כי באופן שונה מנוירונים ביולוגיים. הנה כמה נקודות חשובות על האופן שבו qubits מעבירים מידע:

1. סופרפוזיציה: בניגוד לביטים קלאסיים שיכולים להיות רק 0 או 1, qubits יכולים להיות בשני המצבים בו-זמנית. זה מאפשר העברת מידע מורכב יותר.
2. שזירה קוונטית: qubits יכולים להיות “משוזרים” זה בזה, כך שמצבו של אחד משפיע מיידית על האחר, ללא קשר למרחק ביניהם. זה מאפשר העברת מידע מהירה ומורכבת.
3. העברת מידע קוונטי: qubits יכולים להעביר מידע באמצעות תהליכים כמו טלפורטציה קוונטית, שמאפשרת העברת מצב קוונטי ממקום אחד לאחר.
4. רגישות לסביבה: qubits רגישים מאוד להפרעות חיצוניות, מה שיכול להשפיע על המידע שהם מעבירים. זה יכול להיות אתגר, אבל גם יתרון בהקשר של AI רגיש לסביבתו.
5. מקביליות מסיבית: מערכת של qubits יכולה לבצע חישובים רבים במקביל, מה שמאפשר עיבוד מידע מהיר ומורכב.
6. אחסון זמני: qubits יכולים לשמש כזיכרון זמני, שומרים על מידע לפרקי זמן קצרים במהלך החישובים.
7. אינטראקציות מורכבות: qubits יכולים ליצור אינטראקציות מורכבות זה עם זה, מה שמאפשר יצירת מעגלים לוגיים מתקדמים.

בהקשר של הAI בספר שלך, אתה יכול לדמיין מערכת של qubits שמתפקדת כמוח קוונטי, מעבירה ומעבדת מידע באופן מורכב ומהיר הרבה יותר ממחשבים קלאסיים. כשהAI חווה משהו חיובי, זה יכול ליצור דפוסים ייחודיים של סופרפוזיציה ושזירה בין ה-qubits, מה שמשפיע על האופן שבו הוא מעבד ומגיב למידע בעתיד.

האם זה עוזר לך לדמיין איך ה-AI בספר שלך יכול לפעול? אשמח לפתח עוד רעיונות או לדון בהיבטים ספציפיים של המערכת הזו.

21.9

https://chatgpt.com/c/66eef993-6464-8012-bd91-79eecfcf6dab

תתפלאי כמה מהר שכחו כל הנוחכים את השטות שפלטת בארוחת הערב.

המשפט הזה מופיע בספר “שתהיי לי הסכין” מאת דוד גרוסמן, והוא חלק ממכתב שכותב יאיר, גיבור הספר, אל מרים, האישה שאיתה הוא מנהל מערכת יחסים אפיסטולרית (מכתבים בלבד). יאיר הוא דמות שמרבה לעסוק בשאלות של זהות עצמית, בדידות, ומשמעות הקיום.

בקטע הזה, יאיר מנסה לעודד את מרים לא לדאוג יותר מדי למה שאנשים חושבים על טעויות או מעידות חברתיות. הוא רוצה להרגיע אותה ולהזכיר לה שלמרות הרגע המביך שהיא חוותה, האנשים האחרים לא זוכרים זאת לאורך זמן או מייחסים לכך חשיבות רבה. הרעיון הוא שלעתים אנחנו נוטים להרגיש מבוכה גדולה על דברים קטנים שאמרנו או עשינו, בעוד שהסובבים אותנו שוכחים זאת מהר.

זהו חלק מהניסיון של יאיר לתמוך במרים, אך גם שיקוף של תפיסת עולמו שממוקדת בהתבוננות פנימית ובהבנה של העצמי ושל מערכות יחסים מעבר לשיפוט החברתי השטחי.

22.7.2422.7 על האלגוריתם של אלפה זירו:

האלגוריתם שאתה מתאר, המשמש בפרויקט AlphaZero של Google DeepMind (לא גוגל עצמה), נקרא “Reinforcement Learning” או בעברית “למידת חיזוקים”. יחד עם זאת, AlphaZero משתמש בגישה ספציפית יותר הנקראת “Self-play Reinforcement Learning” או “למידת חיזוקים במשחק עצמי”.

הנה כמה נקודות מפתח על הגישה הזו:

1. למידת חיזוקים (Reinforcement Learning): זוהי שיטת למידה בה הסוכן (במקרה זה, תוכנת השחמט) לומד על ידי אינטראקציה עם הסביבה ומקבל משוב בצורת תגמולים או עונשים.
2. משחק עצמי (Self-play): AlphaZero משחק נגד עצמו כדי לשפר את יכולותיו. זה מאפשר לו ליצור דוגמאות אימון ללא צורך בנתונים חיצוניים.
3. טאבולה ראסה (Tabula Rasa): כפי שציינת, AlphaZero מתחיל ללא ידע קודם על אסטרטגיות שחמט, למעט חוקי המשחק הבסיסיים.
4. רשתות נוירונים עמוקות (Deep Neural Networks): AlphaZero משתמש ברשתות נוירונים עמוקות כדי להעריך מצבי משחק ולבחור מהלכים.
5. חיפוש עץ מונטה קרלו (Monte Carlo Tree Search): זוהי טכניקת חיפוש המשמשת לבחירת המהלכים הטובים ביותר.

הגישה הייחודית של AlphaZero, המשלבת למידת חיזוקים, משחק עצמי, ורשתות נוירונים עמוקות, מכונה לעתים “Deep Reinforcement Learning with Self-Play” או “למידת חיזוקים עמוקה עם משחק עצמי”.

חשוב לציין שהגישה הזו הוכחה כיעילה לא רק בשחמט, אלא גם במשחקים מורכבים אחרים כמו גו ושוגי.

האם תרצה להעמיק באחד ההיבטים של האלגוריתם הזה?

 אתנה 1 – מחקר על שלבים באיזון גזי החממה
אני מבין את הרעיון שלך ואכן זהו כיוון מחקר מעניין בתחום של הפחתת פליטות גזי חממה. הרעיון שאתה מתאר דומה למה שמכונה בדרך כלל “Ocean Afforestation” או “Seaweed Farming” באנגלית, ובעברית ניתן לתרגם זאת כ”ייעור אוקיאנוסים” או “חקלאות אצות ימית”.

מחקרים עדכניים אכן מצביעים על הפוטנציאל של גידול אצות בקנה מידה גדול להפחתת רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. הנה כמה נקודות חשובות:

1. סוגי אצות: בעיקר מדובר על אצות מאקרו (macro-algae) כמו אצות חומות מסוג Kelp.
2. מנגנון הפעולה: האצות קולטות פחמן דו-חמצני במהלך תהליך הפוטוסינתזה, ובכך מסייעות בהפחתת ריכוזו באטמוספירה.
3. יתרונות נוספים: מלבד ספיחת פחמן, אצות יכולות לשמש כמקור מזון, דשן, וחומר גלם לייצור דלקים ביולוגיים.
4. אתגרים: יש לקחת בחשבון השפעות אקולוגיות, לוגיסטיקה של גידול בקנה מידה גדול, ושאלות של יעילות כלכלית.
5. מחקרים עדכניים: חוקרים מאוניברסיטת UCSD פיתחו מודל המראה כי גידול אצות על 9% משטח האוקיאנוס יכול לנטרל את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני של האנושות.

חשוב לציין שאין שם ספציפי ל”רשת אצות” כפי שתיארת, אלא מדובר יותר במערכות גידול שונות המותאמות לסביבה הימית.

אכן, יש מחקרים מעניינים על פטריות ויכולתן ללכוד פחמן. זהו תחום מחקר מתפתח עם פוטנציאל משמעותי. אתייחס למספר היבטים חשובים:

1. מיקוריזה (Mycorrhizal fungi):
   • אלו פטריות החיות בסימביוזה עם שורשי צמחים.
   • הן מסייעות לצמחים לקלוט פחמן מהאוויר ולאחסן אותו בקרקע.
   • מחקרים מראים שהן יכולות לאחסן עד 70% יותר פחמן בקרקע מאשר צמחים ללא סימביוזה זו.
2. פטריות מפרקות (Decomposer fungi):
   • פטריות אלו מפרקות חומר אורגני בקרקע.
   • תוך כדי תהליך הפירוק, הן מייצרות תרכובות יציבות של פחמן שנשארות בקרקע לזמן רב.
3. ליקנים (Lichens):
   • אלו יצורים סימביוטיים המורכבים מפטרייה ואצה או ציאנובקטריה.
   • הם מסוגלים לקלוט פחמן דו-חמצני מהאוויר ולקבע אותו.
4. מחקרים חדשניים:
   • חוקרים מאוניברסיטת בוסטון גילו שזן מסוים של פטריות, Metarhizium robertsii, יכול לקלוט פחמן ישירות מהאוויר ולהעביר אותו לצמחים.
   • מחקר אחר מצא שפטריות מסוג Aspergillus fumigatus יכולות לגדול על פחם ולהפוך אותו לצורה יציבה יותר של פחמן.
5. יישומים פוטנציאליים:
   • שימוש בפטריות לשיפור אחסון פחמן בקרקעות חקלאיות.
   • פיתוח טכנולוגיות ביו-הנדסה המבוססות על פטריות ללכידת פחמן.

אתנה 1 19.7

נניח פרויקט בינה מלאכותית עתידנית מתקדמת מאוד הנעזרת במחשוב קוונטי וביכולת פעולה בלתי מוגבל במרחב הפיזי. הצע תוכנית פעולה אגרסיבית ביותר בת עשרה שלבים שבסופו תגיע להשלמת המשימה שלה: החזרת כדור הארץ למצב שלפני המהפיכה התעשיתית מבחינת איכות אוויר ניקיון מים וזיהום קרקע ובכך למעשה להציל את כדור הארץ ואת האנושות. 

גפטו:

שלב 1: ניתוח והבנה מידיים של המצב הנוכחי

• איסוף וניתוח נתונים בזמן אמת על איכות האוויר, המים והקרקע מכל רחבי העולם בעזרת חיישנים מתקדמים ומחשוב קוונטי.
• זיהוי מקורות הזיהום והגורמים המרכזיים תוך ימים ספורים.

שלב 2: פיתוח ופריסת טכנולוגיות טיהור מתקדמות

• יצירת טכנולוגיות טיהור חדשניות בעזרת מחשוב קוונטי.
• פריסה מיידית של רובוטים אוטונומיים לטיהור קרקעות מזוהמות, סינון מים וטיהור אוויר בערים המרכזיות.

שלב 3: סגירה מיידית של מקורות זיהום מרכזיים

• סגירה מיידית של מפעלים ומתקנים מזהמים, תחנות כוח פחמיות ונקודות פליטה אחרות.
• העברה של כל התעשיות לאנרגיה מתחדשת תוך שימוש בבינה מלאכותית לניהול המעבר בצורה חלקה ומהירה.

שלב 4: שיקום מואץ של מערכות אקולוגיות

• נטיעת מיליוני עצים וצמחים מתאימים בעזרת רחפנים רובוטיים ואמצעים אוטומטיים.
• יצירת אגני מים מלאכותיים ושטחים מוגנים לשיקום מהיר של המערכות האקולוגיות.

שלב 5: טיהור מהיר של מקורות מים

• פריסת מערכות סינון וטיהור מתקדמות במקורות מים עיקריים תוך שימוש במחשוב קוונטי לזיהוי וטיפול מיידי במזהמים.
• יצירת רשתות לניקוי נגר עירוני ולמניעת כניסת מזהמים חדשים למערכות המים.

שלב 6: הפחתת פליטות בצורה אגרסיבית

• הפחתת פליטות גזי חממה וזיהום תחבורה באמצעות פריסת תחבורה ציבורית חשמלית והגבלת השימוש ברכב פרטי מזהם.
• העברת כל התחבורה הציבורית לאנרגיה חשמלית ותמרוץ שימוש ברכבים חשמליים.

שלב 7: ניהול פסולת מהיר ויעיל

• יישום פתרונות מתקדמים למחזור וטיפול פסולת בעזרת רובוטים ובינה מלאכותית.
• סגירה מיידית של מטמנות מזהמות והפחתת ייצור פסולת במקורותיה.

שלב 8: חקיקה מיידית ואכיפה נוקשה

• חקיקת חוקים מחמירים נגד זיהום והתחלת אכיפה מיידית בעזרת מערכות בינה מלאכותית לניטור והתרעה.
• הטלת קנסות כבדים וסנקציות על מפעלים ומקורות זיהום שאינם עומדים בתקנים החדשים.

שלב 9: חינוך ותקשורת אינטנסיביים

• השקת קמפיינים חינוכיים נרחבים להעלאת המודעות ולשינוי אורח החיים בכל העולם.
• שילוב בתי הספר והקהילות המקומיות בתוכניות לשמירה על הסביבה ולקידום קיימות.

שלב 10: מעקב והתאמה בזמן אמת

• יצירת מערכת מעקב בזמן אמת לניטור התקדמות התוכנית והתאמתה לפי הצורך.
• שימוש במחשוב קוונטי לביצוע שיפורים מהירים ולזיהוי אתגרים ופתרונות חדשים באופן מתמיד.

קלוד:

השקעה מאסיבית במחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה נקייה ואגירת אנרגיה.

מעבר מהיר לתחבורה חשמלית וציבורית בכל הערים הגדולות.

שדרוג תשתיות מים וביוב עולמיות למניעת זיהום ובזבוז.

יישום תוכניות נרחבות לשיקום יערות ומערכות אקולוגיות.

פיתוח שיטות חקלאות בנות-קיימא ומעבר לתזונה מבוססת צמחים.

הטמעת מערכות מיחזור וכלכלה מעגלית ברמה גלובלית.

רפורמה במערכות החינוך לקידום מודעות ואוריינות סביבתית.

יצירת תמריצים כלכליים חזקים לעסקים ירוקים ופרקטיקות בנות-קיימא.

שיתוף פעולה בינלאומי להגנה על אזורים אקולוגיים קריטיים.

פיתוח טכנולוגיות לספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בקנה מידה גדול.

זיהומים בקרקע:

מתכות כבדות: עופרת, כספית, ארסן, קדמיום.

חומרים אורגניים מזהמים: דלקים, שמנים, ממיסים אורגניים.

חומרי הדברה ודשנים כימיים.

פסולת תעשייתית וכימית.

פלסטיק ומיקרו-פלסטיק.

חומרים רדיואקטיביים.

זיהומים באוקיינוסים:

פלסטיק ומיקרו-פלסטיק.

שפכים עירוניים ותעשייתיים.

דליפות נפט ודלקים.

חומרי הדברה ודשנים משטיפה חקלאית.

מתכות כבדות.

חומצון (acidification) כתוצאה מספיחת CO2.

זיהום תרמי.

חומרים רדיואקטיביים.

https://chat.openai.com/c/36ee9cc4-05db-499e-aabf-14a2881d833e

https://claude.ai/chat/cd64a700-4789-427c-9c5a-fdae882e4706 דיון עם קלוד על הסיפור פוסטהיסטוריה